ביטון ואח' נ' משטרת ישראל / ימ"ר ת"א

פסק דין

השופט ד"ר קובי ורדי

הרקע, העובדות והמחלוקות

ערעור על החלטת בימ"ש השלום בת"א (כבוד השופטת גרוסמן) מיום 3/8/10 בתיק ע"א 12631-06-10.

1.עסקינן בפרשנות חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, תשס"ה-2005 (להלן: "החוק" או "חוק הגבלת השימוש במקום"), וסיווגו כהליך פלילי או אזרחי או אחר ובמשמעות סיווג זה לגבי הפרוצדורה שיש לנקוט בהליכים לפי חוק זה, הכל כפי שיפורט.

סקירת החוק ומהותו

2.החוק מאפשר הוצאת שני סוגים של צווים; צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום וצו מינהלי להגבלת שימוש במקום.

לגבי הצו השיפוטי - לפי סעיף 2 לחוק, בית משפט השלום רשאי לבקשת תובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, "ליתן צו להגבלת שימוש במקום בהליך אזרחי אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמקום ישמש לביצוע עבירה אם לא יינתן צו הגבלת שימוש".

העבירות בהן עוסק החוק הינן עבירות של סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, החזקת מקום לשם זנות והשכרת מקום לשם זנות, ואם יש חשש שהמקום ישמש לביצוע אחת מעבירות אלו, בית המשפט רשאי ליתן כאמור צו שיפוטי להגבלת השימוש במקום, כאשר, במידה וניתן לאתר את בעלי ומחזיקי המקום, יש להמציא להם את הבקשה למתן הצו השיפוטי, ולא ליתן את הצו אלא לאחר שניתנה להם הזדמנות להשמיע את טענותיהם (סעיף 2(ב) לחוק).

תוקף הצו השיפוטי הינו לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ובית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות שלא יעלו כל אחת על 90 ימים (סעיף 2(ד) לחוק).

כן נאמר בסעיף 2(ו) לחוק כי:

"תובע או מי שרואה עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי רשאי לערער על החלטת בית המשפט לבית משפט מחוזי בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי והערעור יידון לפני שופט יחיד".

לגבי הצו המנהלי, הרי לפי סעיף 3 לחוק, מפקד מחוז במשטרת ישראל רשאי ליתן צו מנהלי להגבלת השימוש במקום, לתקופה כוללת של עד 30 ימים, וזאת אם היה לו "חשד סביר כי המקום משמש לביצוע עבירה וכי יש יסוד סביר לחשש שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירה אם לא יוגבל השימוש במקום באופן מיידי".

מי שרואה עצמו נפגע מצו הגבלה מנהלי, רשאי לעתור לביטולו או לשינוי תנאיו לבית משפט השלום, כאשר על החלטת בית משפט השלום ניתן לערער לבית משפט מחוזי באותה דרך של ערעור לגבי צו ההגבלה השיפוטי לפי סעיף 2(ו) לחוק.

צו להגבלת השימוש במקום, שיפוטי או מינהלי, קובע תנאים או הגבלות או איסורים על השימוש במקום, לרבות בדרך סגירת המקום, והכל במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין כדי למנוע ביצוע עבירה במקום (סעיף 4 לחוק), כאשר מי שמפר את הצו דינו מאסר שנתיים (סעיף 6 לחוק).

בסעיף 7 לחוק, נאמר כי שר המשפטים ממונה על ביצוע החוק והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו לרבות בדבר

(3)"סדרי הדיון בבקשה למתן צו הגבלה שיפוטי, לביטולו או להארכת תוקפו לפי סעיף 2 ובבקשה לביטולו של צו הגבלה מינהלי או לשינויו לפי סעיף 3".

תקנות כאלו, לא הותקנו, וזו למעשה הסיבה לכך שעניין זה בא לפתחנו ולהכרעתנו.

העובדות בענייננו, ההליכים וטענות הצדדים

3.ביום 25/5/10 הוצא, בהתאם לסעיף 3 לחוק, צו מינהלי להגבלת שימוש בנכס בהתאם לסעיף 3 לחוק לגבי נכס ברחוב הירקון 98 ת"א, שנסגר בצו למשך 30 ימים, שנטען כי הוא משמש כבית בושת ונעשות בו עבירות המנויות בחוק.